#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו תפילת הביננו?	"ג' ראשונות, ג' אחרונות, וברכה אחת באמצע הכוללת כל האמצעיות [ואיתא בירושלמי דאחר הג' האחרונות יאמר ""ברוך ה' כי שמע קול תחנוני"" (ערוה""ש סעי' ד')]"	סימן קי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט ב""והתועים בדעתך ישפטו""?"	"1) רש""י פי' דקאי על העוברי עבירה, ומתפללים שהקב""ה ישפטו כנגד צדקה ומשפט<br>2) ועוד פי' רש""י דקאי על הדיינים התועים, ומתפללים שהקב""ה ילמדם לשפוט כראוי<br>3) רב""י פי' דקאי על העוברי עבירה, ומתפללים שהקב""ה ישפטם לרעה [והקשה דלפי""ז למה הוא בברכת השיבה שופטינו]<br>4) ועוד פי' רב""י התועים שאומרים שהקב""ה עזב אותנו בגלות, מתפללים שיסיר ממנו היגון שיש לנו בגלות וימלוך עלינו לבדו ברחמים ובמשפט<br>5) הב""י פי' דקאי על הישראלים התועים ונשפטים ע""י מלכי הגוים, ומתפללים שישיב שופטינו כבראשונה וישפטו אותם משפטי התורה"	סימן קי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד חלוק תפילת הביננו מתפילה קצרה?	"1) צריך להתפלל הביננו מעומד [דדוקא שמ""ע שהוא ארוך הקילו להתפלל כשהוא מהלך בדרך]<br>2) צריך ג' ראשונות וג' אחרונות<br>3) א""צ לחזור ולהתפלל כשחוזר לביתו"	סימן קי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1) מתי מותר להתפלל תפילת הביננו לכתחילה? 2) ומה הדין בדיעבד?<br>1) בשעת הדחק או שהשעה עוברת (מג""א ס""ק א') [והערוה""ש (סעי' ה') סבר דאין היתר כששעה עוברת דסגי להתחיל בזמן חיובה כדמשמע מתירוץ אחד בתוס' ברכות ז' ע""א, אכן המ""ב (סי' פ""ט ס""ק ה') כתב דצריך לגמור שמ""ע בתוך שליש היום, וכן מבואר מהמג""א כאן]. 2) אם התפלל הביננו ולא תפילת שמ""ע שלא בשעת הדחק לפי הרבה אחרונים יוצא, אבל לפי הא""ר אינו יוצא (מ""ב ס""ק א'), והערוה""ש (סעי' ו') סבר דיוצא מדקאמר לייט אביי אמאן דמצלי הביננו וקאי שלא בשעת הדחק, ואי לא יצא לא שייך קללה בזה אלא הול""ל דלא יצא."		סימן קי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה עדיף, תפילת שמ""ע בישיבה או תפילת הביננו בעמידה?"	"כתב המג""א (ס""ק ב') דתפילת שמ""ע בישיבה עדיף, אבל הקשה הפמ""ג (א""א ס""ק ב') דהרי כתב המחבר לעיל (סי' צ""ד סעי' ט') המתפלל מיושב צריך לחזור ולהתפלל כשחוזר לביתו משא""כ כשמתפלל תפילת הביננו, אמנם המג""א לשיטתו (שם ס""ק י""א) כתב דאין נוהגין להתפלל שנית, וכן פסק המ""ב (שם ס""ק כ""ז), ולפי""ז פשוט דעדיף להתפלל שמ""ע מיושב מלהתפלל הביננו."	סימן קי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התפלל הביננו מיושב?	"הפמ""ג (א""א ס""ק ג') מסתפק בדבר {אפי' לפי הפוסקים דהמתפלל שמ""ע מיושב א""צ לחזור ולהתפלל דילמא תפילת הביננו גרוע טפי} (מ""ב ס""ק ד')"	סימן קי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הזמנים בשנה שאינו יכול להתפלל תפילת הביננו, ומ""ט?"	"1) בימות הגשמים דילמא אתי לאיטרודי [דאדם עשוי לטעות ביותר בדברים קצרים שבקל אדם יכול לדלג שתים או שלש תיבות או להוסיף עליהם (ב""י)]<br>2) במוצאי שבת ויו""ט אע""פ שהוא בתחילת שמ""ע דליכא למיחש לטרודי אפ""ה אסור דחיישינן שמא יהא נראה כברכה בפנ""ע (רבינו יונה, ב""י) [וביאר הב""ח דחיישינן שמא יסבור דאם שכחה צריך לחזור לראש [ובותן טל ומטר באמת צריך לחזור לראש], והמג""א (ס""ק ו') ביאר דחיישינן שמא יסבור דהלכה כר""ע דצריך להזכיר הבדלה בברכה בפנ""ע [וזה אינו חשש בותן טל ומטר דליכא מ""ד דסבר דהוא ברכה בפנ""ע]]"	סימן קי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לו להזכיר 1) ותן טל ומטר 2) הבדלה, בתפילת הביננו אם הוא רוצה?	"1) הרבינו מנוח מקיל אם מובטח לו דלא אתי לאיטרודי, אבל הכס""מ לא מצא לו חבר (מג""א ס""ק ד') 2) הרשב""א והרי""ץ גיאות התירו [כיון דסלקא בקשיא] אבל שאר הפוסקים (רי""ף, רא""ש, רמב""ם, רבינו יונה, רב האי גאון) סברי דאינו יכול להבדיל, וכן קיי""ל [והפמ""ג (מש""ז ס""ק א') מסתפק בדיעבד אם הזכירם אם צריך לחזור ולהתפלל מפני שעבר על תקנת חז""ל (מ""ב ס""ק ה')]"	סימן קי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשעה עוברת בימות הגשמים או במוצאי שבת ויו""ט?"	"בימות הגשמים אין עצה [אולם, כתב החיי""א (כלל כ""ד, ע""ש) דיכול לקצר כל ברכה וברכה מהאמצעיות ולכלול השאלה והבדלה בתוכו (מ""ב ס""ק ו'), והיינו להזכיר הפתיחה והחתימה של כל ברכה וברכה של האמצעיות], אבל במוצאי שבת ויו""ט רע""א מסתפק אם מותר לו להתפלל הביננו בלא הבדלה [דאינה מעכבת], ומסיים וצ""ע לדינא (ביה""ל ד""ה ואינו) {ומשמע דספיקו הוא אם חז""ל אסרו לו מלהתפלל הביננו במוצאי שבת אבל אין איסור מלהתפלל לכתחילה אדעתא לדלג הבדלה, ולפי""ז אם יש לו פנאי להתפלל כל השמ""ע בלא הבדלה בודאי כן יעשה}"	סימן קי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתפללין הביננו בזמן הזה?	"כתב הביה""ל (ד""ה או) דאין נוהגין להתפלל הביננו בזמן הזה מפני ב' טעמים, אחד מפני שאין אנו מכוונים כ""כ וא""כ עדיף להתפלל י""ח ברכות ולא ז' ברכות, ועוד מפני שאם אנו באנו לקצר כהיום מפני טרדה לא נתפלל לעולם תפילה שלמה מפני רוב הטרדה בעו""ה. {ולכאורה בשעה עוברת לא שייך שני טעמים אלו וצריך להתפלל הביננו, וע""ע בכה""ח דכתב דאין אנו בקיאין בנוסח של הבנינו, וא""כ יתכן דעדיף ף לקצר כל ברכה וברכה, ועי' בפסק""ת (אות א')}"	סימן קי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם לא כוון לבו בברכות האמצעיות?	"כתב הקנה בושם (ח""ב סי' ז') דיכול להוסיף תפילת הביננו לברכת שומע תפילה (פסק""ת אות א')"	סימן קי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פועלים מתפללים הביננו 1) בזמן הגמ' 2) בזמן הזה?	"1) נהגו שאם הבעה""ב נתן להם שכר מלבד המזונות היו מתפללים הביננו [ופשוט דדוקא בימות החמה (פמ""ג מש""ז ס""ק א', מ""ב ס""ק י""א), אבל בימות הגשמים מתפללין כל שמ""ע] אבל אם הבעה""ב רק נתן להם מזונות אז היו מתפללים שמ""ע [והערוה""ש (סעי' ז') מסתפק אם הבעה""ב נותן מזונות גם לבני ביתו, וגם מסתפק אם הבעה""ב רק נותן שכר מצומצום כדי מזונותיו] 2) אין הדרך להקפיד על שמ""ע בכל פועל ומסתמא אדעתא דהכי משכירין [והערוה""ש (סעי' ז') מסתפק אם הבעה""ב יכול להתנות על זה שאינו רוצה שפועלו יתפלל אלא הביננו דאפשר לאו כל כמיניה לאפקועיה מתפילתו נגד המנהג, ולקמן (סי' קצ""א סעי' ד') פשיטא ליה דאינו יכול להתנות]"	סימן קי סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקבלן?	"בודאי יתפלל שמ""ע דאינו תלוי בזמן (ערוה""ש סעי' ז')"	סימן קי סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותרים 1) להתפלל בביהכ""נ בעשרה 2) לירד לפני התיבה?"	"1) המג""א (ס""ק ז') הביא מלחם חמודות דמותר, ודוקא במקום שאין נוהגין להקפיד בזה 2) הפמ""ג (א""א ס""ק ז') כתב לא, והפר""ח מקיל, והכריע המ""ב (ס""ק י""ב) דאין להחמיר אם לא יתאחר הזמן יותר {ולכאורה צ""ב דאם ממתינים עד סוף התפילה מאי נפק""מ מי הוא יורד לפני התיבה, ואם אין ממתינים עד סוף התפילה בודאי מתאחר יותר אם הם יורדים לפני התיבה, ולמעשה הסוף דבר הוא דתלוי במנהג המקום}"	סימן קי סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו תפילה קצרה?	"הוא תפילה שמתפללין במקום גדודי, ומותר להתפללה כשהוא מהלך בדרך, ואין בה ג' ברכות ראשונות או אחרונות, וכשהוא חוזר לביתו צריך להתפלל עוד הפעם {הוי כמו הגנה עד שחוזר לביתו, אבל הערוה""ש (סעי' ח') ביאר דחששו שמא יעבור זמן התפילה ולכך תקנו דעכ""פ יתפלל תפילה זו, ולכאורה צ""ע דלפי""ז למה דוקא במקום גדודי}"	סימן קי סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח להתפלל כשחזר לביתו?	"הוי כאילו שכח מלהתפלל וצריך להתפלל תפילת תשלומין וכמ""ש סי' ק""ח [אבל הערוה""ש (סעי' ח') סבר דא""צ להתפלל תפילת תשלומין, וס""ל דהרמ""א מיירי כשחזר תוך זמן התפילה אלא ששכח להתפלל אח""כ]"	סימן קי סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן אומר תפילה קצרה?	"פשטות הביה""ל (ד""ה ההולך, עם ההג""ה שם) הוא בין אם עדיין לא הגיע זמן התפילה בין אם כבר הגיע זמן התפילה ובלבד שעדיין לא התפלל [והרש""ש (ברכות ל' ע""א) סבר דיתפלל תפילה קצרה אפי' אם כבר התפלל {אבל לא קיי""ל כוותיה כדמדויק בביה""ל (ד""ה ההולך) והמ""ב (ס""ק ט""ז)}], ואם כבר התפלל תפילת הדרך נמי א""צ להתפלל תפילה קצרה. [והיכא דהתפלל תפילה קצרה א""צ להתפלל תפילת הדרך]"	סימן קי סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה נוסח יאמר תפילת הדרך?	"בלשון רבים כיון שהוא תפילה הקבוע לרבים ומתוך כך נשמעת יותר (ט""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""ט), ואפי' כשהוא הולך יחידי א""א שלא ילכו רבים בכל העולם בדרכים (מג""א ס""ק י', מחה""ש), ובדיעבד יצא אפי' בלשון יחיד (פמ""ג מש""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""ח)"	סימן קי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדקדוקים בתפילת הדרך?	"1) אע""פ שכתבו הראשונים שיאמר ""ותתננו"", המג""א (ס""ק י') הביא מספר הקנה שע""פ סוד יאמר ""ותתנני"" בלשון יחיד (מ""ב ס""ק י""ט) {ויש לעיין מה הדין כשמוציא אחרים, ונראה דלא שנא} [והערוה""ש (סעי' י') הביא הגרי""ב שחולק על הספר הקנה]<br>2) יאמר ""לשלום"" ולא ""בשלום"" (גמ' ברכות ס""ד ע""א, מג""א ס""ק ט'), וע""ש במהרש""א וע""ע בריטב""א סוף מו""ק.<br>3) הרי""ף והרא""ש גורסים ""ותחזירני לביתי בשלום"" (אשל אברהם בגליון, ערוה""ש סעי' ט'), ויש נוהגין לאומרה רק כשחוזרים בו ביום (פסק""ת הע' 18)"	סימן קי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי א""צ להתפלל בלשון רבים?"	"כשהוא מתפלל איזה בקשה בעד עצמו (מ""ב ס""ק כ')"	סימן קי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעסוק בתורה כשהוא הולך בדרך?	"איתא בגמ' תענית (י' ע""ב) דצריך לעסוק בתורה בדרך אבל לא יעיין בהלכה דלמא אתי לאטרודי, ואפשר דכשהוא יושב בעגלה ואיש אחר מנהיג מותר (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק כ') [ויביא עמו ספר ללמוד (ערוה""ש סעי' ט""ו)]"	סימן קי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה יכול לאכול כשהוא הולך בדרך ולמה?	"איתא בגמ' דאין לאכול יותר משני רעבון, והגמ' כתב ב' טעמים, אחד משום חולי בני מעיים, ועוד משום שמא יכלו מזונותיו, ונפק""מ כשהוא הולך בספינה דלא שייך טעם הראשון, ועוד נפק""מ כשהוא הולך מכפר לכפר דלא שייך טעם השני (מג""א ס""ק י', מחה""ש), אכן מבואר מגמ' פסחים (קי""ג ע""א) דלעולם טוב ליקח עמו מזונות אפי' אם מצוי מזונות (מ""ב ס""ק כ') {וצ""ל דזהו עצה טובה בעלמא אבל מדינא יכול לסמוך על הכפרים ליקח מהם מזונות (הר""י באק)} "	סימן קי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליקח עמו טליתו ותפיליו?	"כתב החיי""א כן דפן יקרה איזה מקרה (מ""ב ס""ק כ') {ואפשר דנשתנה בזמנינו}"	סימן קי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול ליסע בלילה?	"לילה הוא משקיעה עד הנץ, ובלילה יש חשש מזיקין וצריך ליסע עם אחר, ויש עוד חשש פחתים וזהו דוקא בעיר אחרת אבל בעירו ליכא חשש שהוא מכיר בהם (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק כ""ח)"	סימן קי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לעמוד כשהוא הולך 1) ברגליו 2) ע""ג בהמה 3) בעגלה או במכונית 4) במסילות הברזל או בספינות?"	"1) לרב חסדא צריך לעמוד, לרב ששת א""צ לעמוד, ומדינא קיי""ל כרב ששת {וכמ""ש תוס' בעירובין מ' ע""א} אבל אם ימתין לו עדיף לאומרה מעומד (ב""י), ועמידה עדיף מישיבה (ערוה""ש סעי' י""א) {וכן מדויק ממ""ב (ס""ק כ""ב) דיש מעלה לעמוד ממש} 2) הרבינו יונה הביא מח' אם צריך לירד ומסיק דא""צ לירד דזה מטרידו, ומיהו כתב המג""א (ס""ק י""א) דאם אפשר לו צריך להעמיד הבהמה דקיי""ל רכוב כמהלך דמי (מ""ב ס""ק כ""ג) 3) הוי כמהלך ע""ג בהמה וצריך לעמוד הסוסים אם אפשר לו אבל א""צ לירד (מ""ב ס""ק כ""ג) 4) צריך לעמוד כיון שבקל לעמוד שם (ערוה""ש סעי' י""א) "	סימן קי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא זמנים שאינו יכול לברך תפילת הדרך?	"כפשוטו צריך לברך תפילת הדרך אפי' בשבת, ואפי' אונן [ועדיף שישמע מאחר], ואפי' אם יש שם מת במכונית, ואפי' בתשעה באב [אבל אין לומר הפסוקים] (מ""ב דרשו)"	סימן קי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לשמוע תפילת הדרך מאחר?	"הא""א מבוטשאטש מסתפק בדבר [ותלוי אם הוא כתפילה ואינו יכול להוציא בקי], ונכון להחמיר אם אפשר {וכן שמעתי בשם הגר""י קמנצקי זצ""ל שהיה מקפיד שכל אחד יברך מעצמו}"	סימן קי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים מברך תפילת הדרך ביום?	"רק פעם אחת ביום, אכן אם הסיח דעתו כגון שלא היה דעתו לצאת מהעיר ונמלך ויצא ממנה צריך לחזור ולברך {אבל פשוט דאם הוא עדיין בדרך ונמלך לילך לעיר אחרת דא""צ לברך עוד הפעם דהרי לא הסיח דעתו מהדרך}"	סימן קי סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לן לאיזה שעות באושפיזא בלילה?	"אם לן בקביעות צריך לחזור ולברך בבקר, ואם לן באקראי יברך בבקר בלא שם ומלכות (מ""ב ס""ק כ""ו) [ותלוי בדיני ברכת התורה (גר""א ס""ק י""ב, שעה""צ ס""ק כ""ו)]"	סימן קי סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קם באמצע הלילה לצאת לדרך?	"מדינא יכול לברך תפילת הדרך מיד כי היכי דיכול לברך ברכת התורה מיד, אמנם מלשון הפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') משמע דיברך דוקא בבקר לפיכך אם אפשר עדיף לברכו בבקר [וכגון שלא יגיע אז תוך פרסה לביתו] אבל אם א""א לו מותר לברך אפי' באמצע הלילה (ביה""ל ד""ה צריך) {ומכאן מבואר דלתפילת הדרך הלילה הולך אחר היום}"	סימן קי סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא הולך על נסיעה לכמה ימים?	"יאמר תפילת הדרך בשם ומלכות ביום ראשון, ואח""כ בלי שם ומלכות (שע""ת ס""ק ח') [ולאחר יום ראשון עדיף לכלול אותה בברכת שומע תפילה בשמ""ע (רשז""א, מ""ב דרשו, וכן פסק הגרי""א פארכהיימער שליט""א) {וכן משמע קצת ממ""ב ס""ק כ""ט}]"	סימן קי סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך תפילת הדרך על כל מיני נסיעות?	"כתב הערוה""ש (סעי' י""א) דצריך לברך תפילת הדרך בין בנסיעה על הים או בנהרות או במסילות הברזל, ואם רוצה יכול להוסיף עוד בקשות {ומסתימת לשונו משמע דמחויב בתפילת הדרך אפי' בדרך אוירון}"	סימן קי סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תפילת הדרך אינה פותחת בברוך?	"1) תוס' תרצו לפי שאינה אלא תפילה בעלמא, ומפני שיש בה אריכות דברים חותמין בברוך (טור)<br>2) מהר""ם מרוטנבארג סבר דהוא ברכה הסמוכה לחברתה ומש""ה נהג להסמיכה להנותן לשכוי בינה או לגומל חסדים טובים לעמו ישראל (טור, ב""י) [עשה הכי כשהיה נחוץ לצאת בבקר קודם תפילה (מ""ב ס""ק כ""ז)] {ולכאורה צ""ע שיטת המהר""ם דלמה יתקנו חז""ל נוסח הברכה שאינו לכתחילה, ואי אמרת דבאמת ס""ל כרבינו יונה אלא דהחמיר על עצמו ניחא, אבל אינו משמע כן, וצ""ע}<br>3) הרבינו יונה פי' כיון דברכת שומע תפילה בשמ""ע במקומה היא סמוכה לחברתה אפי' כשאומרה בפנ""ע אומרה בלא פתיחה (ב""י)"	סימן קי סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה עשה המהר""ם כשהיה הולך בדרך באמצע היום?"	"כתב המג""א (ס""ק י""ג) דאכל או שתה משהו ובירך ברכה אחרונה [ואפי' בורא נפשות (פמ""ג א""א ס""ק י""ג)] {ולא סמכה לברכה ראשונה משום האכילה הוי הפסק [ואע""פ שמבואר לקמן במ""ב (סי' ר""ט ס""ק ח') דאכילה לא הוי הפסק, היינו בדיעבד אבל לכתחילה אין לעשות הפסק א""נ אפשר לחלק בין הפסק בין ברכה לאכילה להפסק בברכה הסמוכה לחברתה], אבל לא חשש לברכה קצרה דהרי ראינו דהיה מסמיך להנותן לשכוי בינה, ועוד מבואר לעיל בסי' מ""ז סעי' ו' דבעיקר קיי""ל כהרמ""א דיכול להסמיך לברכה קצרה} א""נ הסמיכה לאשר יצר [והחת""ס הביא דרבו נהג לברך על בשמים אבל מעורר דמסתימת הפוסקים משמע דזה נמי מקרי הפסק]."	סימן קי סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא לעיכובא להסמיכה לחברתה?	"לא (מ""ב ס""ק כ""ח) [והחזו""א והסטייפלר לא היו מקפידין על כך (פסק""ת הע' 62) {וכן הגר""מ היינעמאן שליט""א}]"	סימן קי סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין ליטול רשות מגדולים קודם שיצא לדרך?	"כדי שיתפללו עליו (רש""י ברכות ג', עטרת זקנים, מ""ב ס""ק כ""ח) [והכה""ח (ס""ק כ""ז) כתב שטוב ליקח מטבע עמו ע""מ ליתנו לצדקה במקום שמגיע אליו (מ""ב דרשו)]"	סימן קי סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""ועד כמה אמר רב חסדא עד פרסה"" באר.<br>1) רש""י ביאר דצריך לברך תפילת הדרך בתוך פרסה הראשונה<br>2) הבה""ג פי' דיכול לברך כל זמן שעדיין יש לו לילך פרסה עד העיר.<br>מדינא קיי""ל כהבה""ג, אבל לכתחילה יש לחוש לרש""י (רבינו יונה, ב""י) [ולפיכך צריך ליזהר כשהוא במסילת הברזל לברך מיד כדי שיהא בפרסה הראשונה (מ""ב ס""ק ל')] {אמנם, יש מח' בפשט ברש""י, המאירי פי' דרש""י סבר דצריך לימלך בקונו ולקבל רשות קודם שיוצא לדרך ולפיכך צ""ל בפרסה ראשונה, אבל הפנ""י והנחלת דוד פירשו דצריך לברך קודם שיגיע לסכנה דאח""כ שוב לא יכול לכוין. ונראה דלכו""ע מקיים שיטת רש""י אפי' אם בירך אחר פרסה אם היה בתים סביב לו באותה פרסה, ורק לאחר שהלך פרסה בלא בתים [דמחמת דרך זו בא החיוב לתפילת הדרך] אז הפסיד תפילת הדרך לפי רש""י. ואפי' אם לא חיישינן לספיקא של הביה""ל היינו רק אם יש עיר קרוב לו אבל אם הוא ממש בתוך העיר מודה הביה""ל דאין זה דרך המחייבו בתפילת הדרך. וזהו הלימוד זכות על מנהג העולם להמתין מלומר תפילת הדרך עד זמן מאוחר (עם הר""י באק ור""א שטאובר)}"		סימן קי סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין השיעור פרסה בדרך?	"הביה""ל (ד""ה ואין) מסתפק אם יש עיר באמצע א""נ סביב לו יש ערים דהשתא אינו מקום סכנה או דלמא כיון דדרך נסיעתו הוי פרסה מחויב בתפילת הדרך ואינו דומה למי שהגיע תוך פרסה לעירו דאינו יכול להצטרף מה שכבר הלך. {והתהל""ד סבר דצריך דרך של ב' פרסאות כדי שלא יהא סמוך לעיר פרסה, אבל מסתימת כל הפוסקים אינו משמע כן, וצ""ל כיון דלפניו יש פרסה מחויב בתפילת הדרך וא""כ יכול לפשוט ספיקו של הביה""ל, וצ""ע, וכן נקט השבט הלוי (ח""י סי' כ""א) דיכול לברך אע""פ שהוא תוך פרסה לעיירות הסביבות}"	סימן קי סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם משערין הפרסה דרך אויר או דרך הסיבובים של הדרכים?	"האשל אברהם מבוטשאשט סבר דתלוי בהסיבובים אבל השבילי דוד חולק עליו (אשי ישראל פ""נ הע' כ""ז)"	סימן קי סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך השיעור פרסה בזמן הזה דהעיקר סכנה הוא תאונת דרכים?	"{נראה דמבואר ממ""ב (ס""ק ל') במסילת הברזל דכתב דצריך ליזהר לברך תפה""ד בפרסה ראשונה, ש""מ דשייך אפי' בזמן הזה, וצ""ל דאפ""ה כשהוא קרוב לעיר אינו בסכנה כ""כ א""נ לא פלוג}"	סימן קי סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לברך תפילת הדרך אפי' בפחות מפרסה?	"במקום שבחזקת סכנה (ירושלמי, רבינו יונה, ב""י, ט""ז ס""ק ו', מ""ב ס""ק ל')"	סימן קי סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שכח לברך תפה""ד ועכשיו הוא פחות מפרסה לביתו או למלון?"	"יברך בלא חתימה [ודלא כתפארת שמואל המובא בשע""ת (ס""ק ט') דס""ל דיכול לברך פחות מפרסה למלון], ואפי' אם דעתו ליסע עוד למחר זו היא נסיעה בפנ""ע (מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן קי סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאיזה אנשים נוהגין ליתן שלום?	"רק למי שבא מדרך פרסה (מחה""ש, מ""ב ס""ק ל""ב)"	סימן קי סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום נכון לומר תפילת הדרך?	"איתא בגמ' דוקא משאחז בדרך, והט""ז (ס""ק ז') סבר דהיינו אפי' בביתו ובלבד שיהיה מוחזק בודאי לילך, אבל המג""א (ס""ק י""ד) חולק עליו וסבר דצריך להיות חוץ מעיבורה של עיר [ותלוי בהלכות תחומי שבת (מחה""ש)], והביא העמק הברכה דס""ל דצריך להיות חוץ לתחומה. המ""ב (ס""ק כ""ט) פסק לכתחילה כהמג""א דיהיה חוץ לעיבורה של עיר, אבל בדיעבד יוצא אפי' בתוך העיר כהט""ז."	סימן קי סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מלון דומה 1) לדרך 2) לבית?	"1) יכול לברך תפילת הדרך במלון דהוי ככבר החזיק בדרך (פמ""ג א""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק כ""ט)<br>2) אם הגיע תוך פרסה למלון אינו יכול לברך תפילת הדרך [ודלא כהתפארת שמואל] (שע""ת ס""ק ט'), ועוד אם לן במלון בקביעות צריך לברך תפילת הדרך בבקר בחתימה משא""כ כשלן בדרך כגון בספינה (מ""ב ס""ק כ""ו, שע""ת ס""ק ח')"	סימן קי סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך ידע אדם אם ראוי לו לצאת לדרך?	"כתב המחה""ש בשם השל""ה אם תפילת הדרך שגורה בפיו יצא, ואם לאו לא יצא, ועל דרך ר""ח בן דוסא בברכות דאם שגורה תפילתו בפיו ידע שהוא מקובל (ל""ד ע""ב), וזהו ע""פ רש""י דכתב דתפילת הדרך הוא נטילת רשות, וכ""כ הצל""ח (ברכות כ""ט ע""ב)"	סימן קי סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יאמר 1) בכניסתו לביהמ""ד 2) ביציאתו מביהמ""ד?"	"1) יה""ר שלא אכשל בדבר הלכה וכו' 2) מודה אני לפניך ששמת חלקי מיושבי ביהמ""ד וכו'"	סימן קי סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאומרה בכל פעם שנכנס ויוצא או פעם אחת ביום?	"מהטור ושו""ע משמע בכל פעם ופעם, אבל המג""א (ס""ק ט""ז) הביא מהאריז""ל דמשמע פעם אחת ביום (מ""ב ס""ק ל""ד)"	סימן קי סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באר ""ואשמח בהם"".<br>1) המהר""י אבוהב ורבינו יונה פרשו שמתפלל שלא יכשלו חביריו וישמח במכשולם [והקשה דא""כ הול""ל מהם]<br>2) הב""י פי' דמתפלל שיהיה לו שמחה וגיל בהם שהתורה היא שמחה לעוסקים בה, וכעין זה פי' המהרש""א שישמח במה שחבירי לא נכשלו"		סימן קי סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ההוספה ד""אני רץ והם רצים"" יותר מ""אני עמל והם עמלים""?"	"פי' הרבינו יונה דכוונתו כשאני רואה שעוברים הימים והזמנים אני מרגיש בעצמי שאני רץ בכל יום ומתקרב למיתה ומפני זה אני מכין צידה לדרך כדי שאזכה לחיי עוה""ב אבל הם אינם מרגישים במיתתם כלל ואינם מכינים צידה לדרכם."	סימן קי סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שלומד ביחידות?	"גם הוא צריך לאומרה, ובפרט אם הוא מגיע להוראה (ט""ז ס""ק ח') [ונראה דנוסח הט""ז מתאים יותר ליחיד, ונוסח הגמ' מתאים יותר לרבים (הר""י באק)]"	סימן קי סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא חיוב לומר תפילות אלו?	"הרמב""ם (בפיה""מ) כתב דשתי תפילות אלו הוו חובות (מ""ב ס""ק ל""ו), אכן הריטב""א (בברכות) סבר דהם אינם חובות (הר""י באק)"	סימן קי סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד כשאומר תפילות אלו?	"לא, מותר לומר התפילות בין עומד בין יושב, ול""צ לכוון פניו לרוח מיוחד (מ""ב ס""ק ל""ו)"	סימן קי סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימוד זכות על אלו שאין אומרים תפילה זו?	"1) ראמ""ה (ברכות י""א ע""ב) כתב דיוצאים דאהבה רבה הוי במקום התפילה בכניסתו, ואהבת עולם הוי במקום יציאתו {וצ""ב דר""נ בן הקנה ג""כ אמר אהבה רבה ואהבת עולום}<br>2) הערוה""ש (סעי' ט""ז) כתב דהעיקר תפילה הוא למורי הוראה ועכשיו הלומדים בביהמ""ד אינם מורים הוראות אלא הרב המורה לומד בביתו {אבל אף הוא ראוי לומר נוסח של הט""ז}"	סימן קי סעיף ח		
